הנוכחות של האין

שכול וחיים משתלבים דרך עין העדשה, בפרויקט צילום מיוחד החושף את עולמן הפנימי של עשר נשים שאיבדו את היקר להן מכל במלחמה בין שני העמים. במסגרת הפרויקט יצאו הנשים למסע מרתק ואינטימי, המבקש לצלם את נוכחותם של היקירים שאיבדו ולבטא את ההיעדר, החסר, החלל.
במסגרת התערוכה הוצגו תמונות שצילמו משתתפות הפרויקט, בסביבתן הטבעית ובמהלך מפגשים משותפים שהתקיימו משני עברי הגבול. מאשקה ליטבק, ששכלה את אביה ואת אחיה, סיפרה כי באמצעות הצילום הפכה קרובה יותר לאח שנהרג. היא בחרה לצלם את השדות של קיבוץ נגבה, שעוררו בה זיכרונות חבויים ואת שעונו של אחיה, שפסק מלכת ברגע שנהרג. משתתפת נוספת, נסרה שהאב, אשר איבדה את שני בניה, צילמה את חדרו של בנה כפי שנשאר לאחר שנהרג עשור קודם לכן, עם בגדיו המיותמים פרושים על המיטה.