במציאות של הקצנה ושל התלהמות השיח בשני הצדדים, פורום המשפחות השכולות הישראלי פלסטיני מציג ‘מודל חי’ של הידברות בתוך קונפליקט. דווקא מתוך הכאב בחרנו, כל החברים בפורום המשפחות השכולות, להמיר את רגשות הזעם והנקם, את חוסר האונים ואת תחושת הייאוש והריקנות, בשותפות של תקווה ופיוס
במפגש בן 90 דקות, משתפים חברי פורום, אחד מכל צד של הסכסוך, בסיפור השכול והמסע האישי שבא בעקבותיו, כיצד הבינו כי נקמה לא תשיב את יקיריהם, וכיצד הצליחו להחליף את רגשות הזעם והאיבה בדיאלוג ופיוס. לאחר השיתוף מתנהלת שיחה פתוחה בה מוזמנים המשתתפים להביע את כל מגוון הדעות, לתרגל מיומנויות דיון מכבד בעיצומו של קונפליקט, לשאול ואף לאתגר את הצד השני. זוהי חוויה הנותנת השראה לכל ישראלי או פלסטיני שמחפשים מוצא מהמבוי הסתום ומעגל האלימות. המשתתפים נחשפים לאפשרות חדשה של שיח בתוך סכסוך, וחווים בעצמם את הצד האנושי שב’אחר’.
22 שנות פעילות
9,000 מפגשים
250,000 משתתפים
86% מדווחים על הבנה טובה יותר של ה’אחר’
ציון הערכה ממוצע במאגר התוכניות של משרד החינוך: 95
התוכנית נכללת במערכת גפ”ן לשנת הלימודים תשפ”ד , לכל המגזרים וזרמי החינוך, ומלווה במערכי הכנה ועיבוד ללא תשלום (תכנית 4750). בסל חיים בשותפות.
מי קהל היעד?
המפגשים מתאימים לצעירים ומבוגרים, מוסדות לחינוך על יסודי ואקדמאי, ארגונים, עמותות, תנועות נוער, מרכזים קהילתיים וחוגי בית. המפגשים נערכים בהתאם לקהל, בשפות עברית, ערבית ואנגלית.
רוב מפגשי הדיאלוג נערכים בבתי ספר תיכוניים המעוניינים לחשוף את התלמידים לאפשרות של דיאלוג עם ה”אחר”, לקדם סובלנות, פיוס, חיים בשותפות ומניעת גזענות.
מפגשי הדיאלוג בבתי הספר התיכוניים
מה יש במפגש?
אורכו של המפגש כ- 90 דקות הכוללות את שיתוף הסיפור האישי של שני המנחים, המסע שלהם בדרך להידברות ולפיוס, ובעיקר השיחה הפתוחה עם המשתתפים, בה מוזמנים התלמידים לשאול שאלות ולהביע מגוון דעות. סיפור השכול הישראלי מוכר לכולם, אבל במפגשי הדיאלוג שלנו פוגשים המשתתפים לראשונה גם את השכול הפלסטיני, את מצוקות היומיום והכמיהה הפלסטינית לחיים של בטחון, חופש ושלום. המפגש הוא הזדמנות ייחודית עבור התלמידים למפגש ישיר ואנושי עם ה”אחר” הפלסטיני, ועם מודל של פיוס בתוך קונפליקט.
מה התועלת הפדגוגית של מפגשי הדיאלוג?
- מפגש עם ה’אחר’ כאדם, מאפשר בחינה ביקורתית של סטראוטיפים והנחות יסוד, וממוטט מחסומי שנאה ופחד.
- מפגש עם מגוון נקודות מבט מפתח יכולת הבנה של מציאות מורכבת ויכולת הכלת ריבוי דעות.
- הזדמנות לתרגל מיומנויות דיאלוג במצב של אי-הסכמה, בתוך קונפליקט ‘חי’ ואמיתי.
- התוכנית מעניקה לצוות החינוכי כלים להנחיית דיונים בונים בנושאים שנויים במחלוקת.
איך מתכוננים למפגש?
מפגשי הדיאלוג מציגים למשתתפים זווית חדשה ולא מוכרת של מציאות הסכסוך. הכנה טובה של צוות המורים תתרום מאד להצלחת המפגש בכיתה. על בסיס הניסיון הרב שנצבר, מחלקת החינוך של פורום המשפחות השכולות בנתה מפגש הכנה, אותו אנחנו מעבירים למורים ולמחנכים לקראת המפגש. בנוסף, אנחנו מספקים למורים ערכה פדגוגית הכוללת מערכי שיעור וחומרי רקע והעשרה, אשר יתרמו ליכולת לקיים שיח פורה עם התלמידים לקראת המפגש, במפגש עצמו ובעיבוד לאחר המפגש. [לעיון בערכה] [להורדת הערכה]. הכנת המורים לקראת המפגש עם התלמידים משפרת מאד את תוצאות המפגשים והיא ניתנת לבית הספר ללא תשלום.
אנשי חינוך שמעוניינים להרחיב את העבודה עם התלמידים בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, יכולים להיעזר במדריך למורה שני פנים לסיפור, שנכתב על ידי צוות חינוך אזרחי וחיים משותפים של מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית, וכולל 14 מערכי שיעור, סרטונים ותכנים המקיפים היבטים שונים של הסכסוך דרך הגישה הנרטיבית.
רכזת חינוך חברתי בכפר הנוער אלוני יצחק:
“גם ארבעים שיעורי חינוך לא יכולים לעשות את מה שעושה מפגש אחד כזה.”
רכזת חינוך חברתי בתיכון חוף השרון:
“בית הספר שלי מקיים את מפגשי הדיאלוג הללו מזה שמונה שנים, ואני יכולה לומר, עם יד על הלב, זו אחת הפעילויות הערכיות ביותר שיש לנו להציע. רוצים בוגרים חושבים, ביקורתיים, ערכיים ואנושיים? זו הפעילות שתרצו שהנוער שלכם ייקח בה חלק”.
רכז חינוך חברתי בתיכון כפר גלים:
“שנים רבות, בתוקף תפקידי כרכז חינוך חברתי, הבאתי סדנאות ומופעים עם תאורה ואפקטים בעלויות גבוהות. והנה, נכנסים שני אנשים לכיתה, מביעים דעות שלא כולם מסכימים איתן, והתלמידים מוקסמים ולא רוצים לסיים את המפגש.”
תלמיד תיכון ליאו בק:
“זה היה מפגש מאוד מרגש. ראיתי שיש הרבה דברים שאני לא יודע. המפגש עזר לי לראות שיש אנשים שרוצים שלום, כי בדרך כלל רואים רק את הקיצוניים.”
תלמידת תיכון זומר:
“היה לי מאוד קשה אבל עוצמתי ומעניין. ולמרות שזה היה לי קשה להכלה אני חושבת שמאוד חשוב להיות במפגשים כאלה ולהקשיב לסיפורים.”
חניכה במכינה קדם צבאית:
“התחברתי למפגש מאד ברמה האישית בגלל שאני גרה בהתנחלות. שמחתי שהצד השני הגיב לפחד שהבעתי כמישהי שגרה בהתנחלות.”
רכזת חינוך חברתי בתיכון אנקורי:
“…במיוחד היה מרגש לראות את אחד התלמידים, שבאירועי מאי הביע עמדות גזעניות, ניגש בסוף המפגש לפלסטיני שאיבד את אביו ונותן לו חיבוק.”
מרצה במכללת סמינר הקיבוצים:
“המפגש היה עוצמתי בכל מובן. הסטודנטים היו במחשבה מה הם כאנשי חינוך יכולים לעשות. העיבוד של המפגש יהיה רק בשבוע הבא, אבל אני כבר מקבלת מהם הודעות שהם רוצים לארח מפגשים כאלה בכיתות שלהם.”
