136 אמנים ישראלים ופלסטינים קיבלו לידיהם קערת חימר גדולה שנקראה ״קערת הפיוס״, ויצאו לדרך אישית
כל אמן בחר להגיש את מנת הפיוס המיוחדת שלו, מנה של שלום ותקווה, אמנות במקום איבה. התערוכה התקיימה במאי 2006 במוזיאון לאמנות ישראלית ברמת גן
פרויקט המבקש להפיץ את חזון הפיוס והסובלנות בקרב קהל רחב של ישראלים ופלסטינים, וזאת באמצעות האמנות.
את התערוכה הובילה הגב’ ארנה טמיר-שסטוביץ, שראתה לנגד עיניה מיצג המשותף לאמנים מלאומים שונים, דתות שונות, אסכולות מגוונות ואמונות מתנגשות. כדי לחבר בין כל אלה יצרה אורנה מצע זהה, כבסיס ליצירה, ועיצבה קערת חימר גדולת מימדים לה קראה “קערת הפיוס”. עיצוב הקערה נתן דגש למשותף, המאחד והמקשר, אך גם השאיר מקום לכל אחד מהאמנים ליצור את הביטוי האמנותי האישי שלו.
136 אמנים ישראלים ופלסטינים* קיבלו לידיהם את קערת החרס ויצאו לדרך אישית, איש איש ופרשנותו האישית לנרטיב הפיוס ולערכים הנגזרים ממנו – דו קיום, כאב ואבדון, שבר ואיחוי. כל אחד מהם בחר להגיש את מנת הפיוס המיוחדת שלו, מנה של שלום ותקווה, אמנות במקום איבה.
התערוכה התקיימה במאי 2006 במוזיאון לאמנות ישראלית ברמת גן, והיו שותפים לה אנשים רבים ביניהם אוצרות התערוכה, דפנה זמורה ונלה קסוטו, מנהל המוזיאון, מאיר אהרונסון ואנשי חרסה-מרחב מקבוצת “כתר” שיצרו את הקערות.
התגובות לפרויקט היו רבות וזכינו להבעות תמיכה ותקווה לעתיד טוב יותר מאישים רבים ששמעו על הפרויקט, ביניהם נשיא אצות הברית, ביל קלינטון, המוסיקאי דניאל בארנבוים, הארכיבישוף דסמונד טוטו, הסופרים א.ב. יהושע ועמוס עוז, יוסי שריד ורבים אחרים.
* רשימת האמנים ארוכה מאוד, ולא נוכל לציין את כולם. ביניהם: אבו שקרה פריד, אברמסון לארי, אולמן מיכה, אלימה, ארד רון, בולקייה פיליפ, גבע ציבי, גלוטמן שוקה, גרשוני משה, הוד ניר, טרטקובר דוד, כאמל ג׳אלל, לביא רפי, ללוש עופר, עזי אסד, קדישמן מנשה, קירשנר מיכה, קלזמר גבי, קרוון דני, קרמן דני, רובינגר דוד, רובנר מיכל, ריב דוד, רנצר פיליפ, תומרקין יגאל ועוד.
